משנה תורה, מצוות לא תעשה רכ״ז

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

227 ספר המצוות פתח ↗

הזהיר שלא למכור בארץ ישראל מכירה קיימת. והוא אמרו והארץ לא תמכר לצמיתות, והתבארו משפטי מצוה זו בערכין. שם, שם פי"א:

227 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא נִמְכֹּר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִצְמִיתוּת – שֶׁלֹּא נִמְכֹּר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִצְמִיתוּת, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כה כג, וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת. כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא יַתְנוּ בֵּינֵיהֶם מוֹכֵר וְלוֹקֵחַ לַעֲשׂוֹת מִמִּכְרָם לִצְמִיתוּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַיּוֹבֵל מַפְקִיעָהּ בְּעַל כָּרְחָם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַתְנוֹת עַל זֶה, לְפִי שֶׁהוּא כְּנֶגֶד מִצְוַת הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן, אִם עָשׂוּ כֵּן עָבְרוּ עַל לָאו הַזֶּה, זֶהוּ דַּעַת הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שמיטה ויובל יא א וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב בפירושו עה"ת כאן, ובסהמ"צ להרמב"ם ל"ת רכז שֶׁדִּבְרֵי הָרַב בָּזֶה כָּעִנְיָן הַמֻּזְכָּר בָּרִאשׁוֹן שֶׁל תְּמוּרָה ד, ב, דְּאָמַר רָבָא הָתָם חוֹלֵק עַל אַבַּיֵּי דְּכָל מִלְּתָא דַּאֲמַר רַחֲמָנָא לָא תַּעֲבֵד, אִי עָבֵד לָא מְהַנֵּי וְלָקֵי, מִשּׁוּם דְּעָבַר אַהֻרְמָנָא דְּמַלְכָּא וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ בְּעִנְיָן אַחֵר, שֶׁמַּזְהִיר אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא נַצְמִית הָאָרֶץ בְּיַד הַגּוֹיִם, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא נִמְכְּרֶנָּה לָהֶם לִצְמִיתוּת. וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב כֵּן, לֹא תִּמָּכֵר לְמִי שֶׁיַּחְזִיק בָּהּ לְעוֹלָם, וְזֶהוּ הַגּוֹי, אֲבָל הַיִּשְׂרָאֵל יַחְזִיר אוֹתָהּ, וְאִם הִתְנָה עִם הַגּוֹי לְהַחְזִירָהּ מֻתָּר לְמָכְרָהּ לוֹ. מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוַת הַיּוֹבֵל, מָה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּמִצְוַת מִנְיַן שְׁנֵי הַיּוֹבֵל שֶׁבְּסֵדֶר זֶה מצוה של. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ב"מ עט, א, שֶׁהַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לְשִׁשִּׁים שָׁנָה אוֹ יוֹתֵר, כְּלוֹמַר, כָּל זְמַן שֶׁיִּזְכֹּר לוֹ סְכוּם שָׁנִים אֵינוֹ חוֹזֵר בַּיּוֹבֵל, שֶׁאֵין חוֹזֵר בַּיּוֹבֵל אֶלָּא דָּבָר הַנִּמְכָּר סְתָם אוֹ הַנִּמְכָּר לִצְמִיתוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹבְרִים עַל הַלָּאו כְּשֶׁהַמֶּכֶר נַעֲשָׂה לִצְמִיתוּת, וְלֹא הוֹעִילוּ מַעֲשֵׂיהֶם, שֶׁאֵין מַתְנִין לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁמַּזְכִּירִין בֵּינֵיהֶם סְכוּם שָׁנִים אֵין זֶה צְמִיתוּת, וְאוּלַי לָמְדוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּבָר זֶה מֵאֲשֶׁר אָמַר הַכָּתוּב לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתוּת, וְלֹא אָמַר לֹא תִמָּכֵר אֶלָּא עַד הַיּוֹבֵל דְּמַשְׁמַע, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא מְכָרָהּ לַחֲלוּטִין אֵינָהּ חוֹזֶרֶת בַּיּוֹבֵל. וּבְפֵרוּשׁ כָּתַב הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּחִדּוּשָׁיו בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת ג, ב, שֶׁהַמַּתְנֶה עַל מְנָת שֶׁלֹּא תַּחְזֹר הַשָּׂדֶה בַּיּוֹבֵל שֶׁאֵין תְּנָאוֹ תְּנַאי וְחוֹזֵר הוּא בַּיּוֹבֵל אַף עַל פִּי שֶׁבַּשְּׁמִטָּה אֵינוֹ כֵּן, שֶׁהַמַּתְנֶה עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁמְטֶנָּה בַּשְּׁבִיעִית אֵינוֹ נִשְׁמָט בַּשְּׁבִיעִית, דְּכָל תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם, וְנָתַן טַעַם בַּדָּבָר, לְפִי שֶׁבַּשְּׁמִטָּה לֹא הֻזְהַר עַל שְׁמִטַּת כְּסָפִים, כִּי אִם הַמַּלְוֶה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ דברים טו ב. אֲבָל לֹא הַלֹּוֶה, שֶׁאִם רָצָה לִפְרֹעַ הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ הוּא, אֲבָל בְּעִנְיַן הַיּוֹבֵל שְׁנֵיהֶם הֻזְהֲרוּ עָלָיו, מוֹכֵר וְלוֹקֵחַ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם נֶאֱמַר לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתוּת, כְּלוֹמַר, לֹא יַתְנוּ בֵּינֵיהֶן מוֹכֵר וְלוֹקֵחַ מְכִירַת צְמִיתוּת, כִּי לה' הָאָרֶץ, וְאֵין בְּיַד בֶּן אָדָם לְמָכְרָהּ לַחֲלוּטִין, וּמִכֵּיוָן שֶׁהַחִיּוּב עַל שְׁנֵיהֶם אֵין בְּיַד אֶחָד מֵהֶם לִמְחֹל עַל הַדָּבָר, אֲבָל עַל כָּרְחָם, יָשׁוּב הַקַּרְקַע לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְנוּ אֶלֶף פְּעָמִים עַל מְנָת שֶׁלֹּא יָשׁוּב בַּיּוֹבֵל, וְטַעַם נָכוֹן הוּא. וְכֵן מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ערכין ל, א שֶׁהַמּוֹכֵר שְׂדֵה אֲחֻזָּה וְהָיוּ לוֹ שָׂדוֹת אֲחֵרוֹת, כְּלוֹמַר, שָׂדוֹת שֶׁקָּנָה הוּא אוֹ נָתְנוּ לוֹ בְּמַתָּנָה, וּמָכַר מֵאוֹתָן שָׂדוֹת כְּדֵי לִגְאֹל שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ שֶׁמָּכַר, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת שְׂדֵה אֲחֻזָּה וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ, וּבָא הַפֵּרוּשׁ עָלָיו עַד שֶׁיִּמְצָא לוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מָצוּי בְּשָׁעָה שֶׁמָּכַר, וְכֵן אִם לָוָה וְרָצָה לִגְאֹל בְּאוֹתָהּ הַלְוָאָה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ, וְלֹא שֶׁיִּלְוֶה. וְעִנְיַן שְׂדוֹת אֲחֻזָּה יִקָּרְאוּ הַשָּׂדוֹת שֶׁנָּפְלוּ בִּירֻשָּׁה לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחִלּוּק הָאָרֶץ, וְכֵן מִי שֶׁזָּכָה וְנוֹסְפָה אֲחֻזָּתוֹ מֵחֲמַת הַסָּעַת נַחֲלָה עַל יְדֵי בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה, שֶׁדָּבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁלֹּא נֶאֱמַר במדבר לו ז וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה אֶלָּא בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר בִּלְבַד, אֵלּוּ הֵן הַנִּקְרָאִין שְׂדוֹת אֲחֻזָּה, וְנִתְחַדֵּשׁ דִּינָם בַּתּוֹרָה מִשְּׁאָר שָׂדוֹת לְעִנְיַן הַגְּאֻלָּה, שֶׁשְּׂדֵה אֲחֻזָּה נִגְאָל עַל יְדֵי הַמּוֹכֵר אוֹ עַל יְדֵי גּוֹאֲלוֹ לְאַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ, וּשְׁאָר שָׂדוֹת שֶׁנִּקְרָאִין שְׂדֵה מִקְנָה אֵינָם נִגְאָלִין אֶלָּא בִּרְצוֹן הַלּוֹקֵחַ, אֶלָּא שֶׁיַּעַמְדוּ בְּיַד הַלּוֹקֵחַ עַד הַיּוֹבֵל. וּבְחִלּוּק בָּתִּים מִשָּׂדוֹת. כְּבָר כָּתַבְנוּ לְהַלָּן מצוה שמ בִּמְקוֹמוֹ דִּינָם, כִּי בָּתֵּי הַחֲצֵרִים, דִּינָם כִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה, כְּלוֹמַר, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גְּאֻלָּה עַל כָּרְחוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בָּהֶן גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לוֹ, וְיָפֶה כֹּחָן מִשָּׂדוֹת שֶׁהֵן נִגְאָלִין אֲפִלּוּ תּוֹךְ שָׁנָה, כְּדִין בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה. וְדִין בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה מְפֹרָשׁ בַּכָּתוּב, וּכְבָר כְּתַבְנוּהוּ לְהַלָּן גַּם כֵּן. וּמֵעִנְיַן הַמִּצְוָה מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ב"מ קח, א גַּם כֵּן, שֶׁהַלּוֹקֵחַ שְׂדֵה אֲחֻזָּה וְנָטַע בָּהּ אִילָנוֹת וְהִשְׁבִּיחָהּ כְּשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת, שָׁמִין שֶׁבַח הָאִילָנוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ לַלּוֹקֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר וְיָצָא מִמְכַּר בַּיִת, וּבָא עָלָיו הַפֵּרוּשׁ הַמְּקֻבָּל מִמְכָּר חוֹזֵר וְאֵין שֶׁבַח חוֹזֵר. וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ערכין כט, ב גַּם כֵּן שֶׁהַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ, בֵּין שְׂדֵה אֲחֻזָּה אוֹ שָׂדֶה אַחֵר אֵין רַשַּׁאי לְגָאֳלָהּ בְּפָחוֹת מִשְּׁתֵּי שָׁנִים, וַאֲפִילּוּ בִּרְצוֹן הַלּוֹקֵחַ, שֶׁהַכָּתוּב צִוָּה, שֶׁיַּעֲמֹד הַמֶּכֶר קַיָּם שְׁתֵּי שָׁנִים עַל כָּל פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ, אַזְהָרָה לַמּוֹכֵר, וְאַזְהָרָה לַלּוֹקֵחַ, מִדִּכְתִיב בְּמִסְפַּר שָׁנִים תִּקְנֶה, וּמִעוּט שָׁנִים שְׁנַיִם. וּמִן הַדּוֹמֶה שֶׁהָעִנְיָן הוּא, כְּדֵי שֶׁיִּמְכֹּר כָּל אָדָם קַרְקָעוֹ בְּקֹשִׁי, וְאַל יַחְשֹׁב כִּי לְמָחָר יָשׁוּב וְיִקָּחֶנּוּ לוֹ מִיַּד הַלּוֹקֵחַ, אֲבָל יֵדַע שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל מִתְּבוּאוֹתָיו בְּשׁוּם פָּנִים, עַד שְׁתֵּי שָׁנִים מִיּוֹם לְיוֹם מֵעֵת הַמְּכִירָה. וְגַם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם גַּם כֵּן שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֹּאכַל הַלּוֹקֵחַ שְׁתֵּי תְּבוּאוֹת בְּאוֹתָן שְׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר שְׁנֵי תְּבוּאוֹת, לְפִיכָךְ אִם הָיְתָה אַחַת מִשְׁתֵּי שָׁנִים אֵלּוּ שְׁנַת שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן אוֹ שְׁנַת שְׁבִיעִית אֵינָהּ עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן אֲבָל שָׁנָה בּוּרָה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁעוֹלָה הִיא מִן הַמִּנְיָן. מְכָרָהּ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ, אֵין הַמְּכִירָה מְכִירָה, וְחוֹזְרִין הַדָּמִים לִבְעָלָיו. מָכַר הָאִילָנוֹת לְבַד אֵין נִגְאָלִין לְפָחוֹת מִשְּׁתֵּי שָׁנִים, וְאִם לֹא גְּאָלָן בְּתוֹךְ שְׁנֵי יוֹבֵל אֵינָם חוֹזְרִין בַּיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ וְלֹא לָאִילָנוֹת. מָכַר שָׂדֵהוּ לָרִאשׁוֹן וְרִאשׁוֹן לְשֵׁנִי וְשֵׁנִי לִשְׁלִישִׁי וַאֲפִלּוּ מֵאָה אוֹ יוֹתֵר הַשָּׂדֶה חוֹזֶרֶת בַּיּוֹבֵל לָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ ויקרא כז כד וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּסוֹף עֲרָכִין הלכות שמיטה פי"א. וְנוֹהֶגֶת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ עָלֶיהָ, כִּי כָּל עִנְיְנֵי הַיּוֹבֵל אֵינָם אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וּמָכַר שָׂדֵהוּ לִצְמִיתוּת, וְכֵן הַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ בְּעִנְיָן זֶה שְׁנֵיהֶם לוֹקִין אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ דִּבְרֵיהֶם, וְהוּא שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֶׂה בַּדָּבָר, שֶׁאֵין לוֹקִין בְּלָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, זֶה דַּעַת הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. אֲבָל לְדַעַת הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֵין בָּזֶה מַלְקוּת כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּרֹאשׁ הַמִּצְוָה.

1 שלא למכור שדה בארץ ישראל לצמיתות, שנאמר "והארץ, לא תימכר לצמיתות" ויקרא כה,כג.